דוש נולד בשנת 1921 בבודפשט למשפחה יהודית מתבוללת. עם סיום לימודיו בתיכון ב-1941, נשלח למחנה עבודות כפייה ועבד בכריית נחושת. אביו ושאר בני משפחתו שולחו לאושוויץ, שם נרצחו. ב-1946 היגר לצרפת ולמד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת סורבון. ב־1948 עלה ארצה והשתלב בעיתונות העברית כגרפיקאי וכקריקטוריסט.
ב-1952 עיצב את דמותו של שׂרוליק שנהפך לסמל של המדינה הצעירה. ב-1953 הצטרף למערכת עיתון "מעריב", ובמשך חמישים שנה פרסם בעיתון הזה קריקטורה פוליטית יומית. בד בבד עסק גם בכתיבת מאמרים, סיפורים ומערכונים. ספרים אחדים מפרי עטו יצאו לאור ובכללם: "עלילות שווא", "מה קרה", ו"תשובה חלקית". חתן פרס הרצל, פרס נורדאו ופרס ז'בוטינסקי.
במסגרת פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה מוענק "פרס דוש" ליוצרים מצטיינים בתחום הקריקטורה בעיתונות הישראלית.
מתוך התערוכה "כאן ביתי – ניצולי השואה בישראל", יד ושם (2008)
שרוליק
הקריקטוריסט דוש (קריאל גרדוש) עיצב את הדמות "שׂרוליק" ב-1952, כסמל למדינת ישראל הצעירה. דמותו של שרוליק הייתה אהודה מאוד על תושבי המדינה הצעירה; הוא נבחר כדמות מייצגת בחגיגות העשור לישראל, ולרגל תערוכת העשור גוּלם הנער המצויר בבובות והודפס על גבי מפיות, מחזיקי מפתחות, בגדים ועוד, כיד הדמיון של היצרנים.
גם עם חלוף הזמן, על-אף השינויים שהתחוללו בחברה הישראלית, דמותו של שרוליק חרותה בזיכרון הלאומי, גם אם אין היא מייצגת עוד כבעבר את דמותנו.
פסלון שרוליק, פלסטיק – אוסף הבובות של קטה ומשה קול ז"ל
שרוליק בכניסה למוזיאון הקריקטורה והקומיקס, חולון
60 שנה אחרי: שרוליק על פי אסף חנוכה
לקרוא עוד
דוש – ויקיפדיה
שרוליק – ויקיפדיה
דוש, תערוכה במוזיאון ארץ-ישראל, תל-אביב
תוויות: dosh,srulik,yad vashem,אסף חנוכה,דוש,יד ושם,כאן ביתי,קריאל גרדוש,שרוליק
12 באפריל, 2010 | 5 תגובות



5 תגובות עד כה ↓
/
נהדר ומצמרר.
כל הפרוייקט החשוב הזה, שהעלתם כאן.
יש קו מאחד בין בני החבורה המופלאה הזו. שילוב של אופטימיות ונאיביות, יחד עם יושר פנימי עמוק וללא כל ציניות.
אולי זה סוד הקסם של אנשים שנושאים על עצמם מטען נוראי כ"כ…
/
אורן כל הכבוד ותודה על החשיפה לדמויות מפתח חשובות אלו בעולם העיצוב הגרפי הישראלי. חבל שהם זכו כאן להתייחסות רק בשל יום השואה. אני מציע שתהפוך את זה למנהג ומדי פעם תתן במה לעוד דמויות מפתח שאינם איתנו.
פרוייקט מדהים אורן. תודה על ההשקעה.
נותן פן שונה לחלוטין ליום השואה ומצליח לחבר אותנו אישית לתקופה הזו בצורה אחרת, מעבר ליהדות ולשורשים.
אורן, הצלחת להתעלות על עצמך (ועל כל שאר האינטרנט הישראלי שהקדיש באנר שחור "מיוחד" ליום הזכרון הזה). גרמת אפילו לי לעצור ולזכור – מודה שבדרך כלל זה נושא שאני מדחיק.
הסדרה הזאת פשוט עשתה את היום הזה יוצא דופן והכניסה בו את המשמעויות שבטח גם החברה הטובים ההם התכוונו להכניס לחייהם השחורים עם העשייה המרהיבה שלהם.
לייק לכל התגובות