www.samlil.co.il

סמליל

|

ברנדינג בעברית

סמליל header image 2

מיטל רטיג: חלב ודבש

מיטל רטיג בוגרת בצלאל טרייה מציגה את "milk & honey – mediterranean hotels", מיתוג רשת מלונות יוקרה ישראלית המציעה חוויית אירוח מקומית מזרח-תיכונית.
הפרוייקט עוצב במסגרת קורס מיתוג למתקדמים בהנחיית דורון גולדנברג ואלעד משען (פירמה).

תוויות:   ,,,,,
29 באוגוסט, 2010 | 8 תגובות

פירגון

8 תגובות עד כה ↓

  • 1 דנה // 30 אוג, 2010 בשעה 0:20

    יפה מאוד. עיצוב עדין, מפותח וחכם.

  • 2 גיא // 30 אוג, 2010 בשעה 20:13

    יש פה איזה עניין, "עקרוני", של קהל היעד, וליתר דיוק "קהל הקוראים" של הלוגו. אנחנו (וגם מעצבת הלוגו) לעולם לא נצליח לראות את הלוגו באותו אופן שרואה אותו תייר שאינו יודע לקרוא עברית, תמיד נחפש בתוכו את האותיות המוכרות (מה שהתייר לא יעשה). כלומר, הקריאות של הלוגו על-ידי אותו תייר תהיה רבה וקלה יותר מאשר לנו, יודעי העברית

  • 3 ארנסטו // 30 אוג, 2010 בשעה 22:30

    ישראל היא לא אוהל בדואי בלב מדבר שומם.
    יש לנו בתור מדינה הרבה יותר להציע ממש שמצתייר כאן בצורה כל כך מיושנת ולא מחדשת כלום מאז ימית משכית.

  • 4 נעמה // 31 אוג, 2010 בשעה 23:13

    זה נכון, אבל דומני שהנחת המוצא של מיטל הוא שקהל היעד של מלון הבוטיק שלה כן מחפש בישראל את האוהל הבדואי בלב המדבר, עם כל הקונוטציות, החוויות והתחושות שזה מעורר בו, וזה בדיוק מה שהיא מציעה לו.

    ישראל כיעד תיירותי, רבים מהם מנוגדים ושונים בתכלית.
    מלון הממוקם בירושלים לא יציע את אותה חוויה של מלון הממוקם בתל אביב ושל מלון בוטיק הממוקם במצפה רמון או ברמת הגולן.

  • 5 ארנסטו // 1 ספט, 2010 בשעה 11:51

    לפני 31 שנים ההורים שלי עשו עליה מארגנטינה לכאן.
    אני זוכר את אבא שלי קונה מאווררים בגודל ענק, היתה שמוע מוזרה שכזו שבישראל אין להשיג מוצרי חשמל שכאלה.
    התחושה האישית שלי היא ששלושים שנה לא ממש חלפו גם על הפרוייקט הספציפי הזה.
    הדיאלוג התרבותי הקיים בעיצוב הישראלי עם העבר שלו זה סבבה, גם אני בתור מעצב נהנה להשתעשע בזה, אבל אני תמיד מחפש גם את הדיסוננס אל מול העכשוי יותר ומנסה ליצור את התחושה שזה נעשה היום, עכשיו.

  • 6 מיטל רטיג // 5 ספט, 2010 בשעה 9:15

    תודה רבה לכל מי שטרח והגיב- "מכל מגיביי השכלתי…"
    :)
    אם יורשה לי- שתי מילים בעניין "האוהל הבדואי בלב מדבר שומם"
    אני מאמינה שהמזרח והמזרחיות הם חלק בלתי נפרד מהזהות הישראלית שלנו, ועיצוב , ראוי לו לעלות לדיון שאלות שבין זהות למקום.
    האות העברית היא שלנו ומיוחדת אלפי מונים, ובכל זאת { לפחות בחויה הסטודנטיאלית שלי..} חוששים לטפל בה ו'בורחים' הרבה פעמים לאנגלית.
    יתכן שהעיסוק המזרח תיכוני יושב לנו כחברה על עצבים רגישים – ובכל זאת אני חושבת שדיון כזה הוא אקוטי כשעוסקים בשאלה "מהו עיצוב ישראלי?"
    שתהיה לכולנו שנת בריאות ושלום

  • 7 ענבל // 25 נוב, 2010 בשעה 10:40

    היי מיטל,

    יופי של עבודה!!!!
    אהבתי מאד! הצבעוניות, הטיפוגרפיה והנקיון…
    אני חושבת שהשפה הגרפית שבחרת קולעת למה שרצית להשיג.
    בהצלחה בהמשך דרכך :-)

  • 8 מיכל // 22 מרץ, 2011 בשעה 21:06

    וואו!!! מזמן לא התרגשתי ככה מעבודה!!!!
    כמה מחשבה, יצירתיות, שילוב צבעים מדהים.
    איזה שילוב בין כל הדתות, כל כך יפה.
    כל הכבוד לך!