www.samlil.co.il

סמליל

|

ברנדינג בעברית

סמליל header image 2

ליה אופיר מחבקת עצים

ליה אופיר, סטודנטית שנה ג' במסלול גרפי-טיפוגרפי בבצלאל, שמחה להציג את "Tree Hugger" – חברה פיקטיבית שהמציאה במסגרת קורס מיתוג למתחילים בהנחיית אלעד משען ודורון גולדנברג (פירמה).
מוצרי החברה המייצרת מזונות אורגניים במקביל לקידום אחריות חברתית, ארוזים בקרטוני נייר ממוחזר וניתנים לנשיאה נוחה באמצעות מתלה עץ שאפשר לשמור לשימושים שונים בבית. בנוסף, עוצבו Giveaways ללקוחות: תיק בד וחותמת המקדמת את התפיסה לפיה "הכל אפשר למחזר" ומפיצה את לוגו החברה.

תוויות:   ,,,,,,
28 ביולי, 2010 | 7 תגובות

פירגון

7 תגובות עד כה ↓

  • 1 מעצב/ן // 28 יול, 2010 בשעה 23:35

    מקסים ומלא חוש הומור. בנות עם חסה בפה קצת מזכיר את הפרסומת לגבינת עמק. הלוגו והצבעוניות מוצלחים. למרות שזה עומד לי על קצה הלשון, אמנע מהדיון המתבקש לגבי עברית / אנגלית.

  • 2 אסף מירון // 29 יול, 2010 בשעה 12:41

    השפה הגרפית מקסימה וידידותית, מלאת חן. אך הפרויקט עצמו מבליט את המתח המובנה בין אחריות סביבתית אמיתית, כזו המחייבת צמצום חומרי, לבין עיצוב לעולם המסחרי המבוסס על בזבוז משאבים. התוצאה, כמה שהיא חיננית, גורמת לדיסוננס קוגניטיבי. הדבר בולט במיוחד במתלה העץ לאריזות, חפץ נאה אך מיותר לחלוטין ובשאר האקססוריז האומרים "מחזר וצמצם" ועושים בדיוק ההיפך.

    בסופו של דבר יצאתי מדוכדך, למרות הצבעוניות וההומור.

  • 3 מאיר // 29 יול, 2010 בשעה 15:00

    אתגר מעניין כאן הוא להבדיל את קרטוני שמן הזית האלה מקרטוני חלב – הבידול במקרה זה לא הושג; הדומיננטיות של הלבן גורמת כמעט אוטומטית לחשוב שמדובר במשקה חלב. בהקשר הזה כדאי לראות כיצד אריזות יין מקרטון מנסות להיבדל מהחלב.
    מלבד זאת, החלל הלבן מנוהל בצורה לא טובה כך שהטיפוגרפיה נבלעת בו.

  • […] This post was mentioned on Twitter by Guy Haviv, Firma. The Brandhous. Firma. The Brandhous said: שולחים ברכות לליה אופיר, כל הכבוד ושתהיה חופשה נעימה לך ולכל תלמידי הקורס. http://fb.me/sKtfuAA8 […]

  • 5 DovKroll // 31 יול, 2010 בשעה 20:33

    אם לא הייתי יודע לקרוא אנגלית אין מצב שהייתי מבין שזה שמן זית. וגם עכשיו אחרי שקראתי אז לא חושב שהייתי שמח לקנות שמן זית שמעוצב ככה.

    בתור מיץ תפוחים זה נראה חמוד דווקא.

  • 6 מיכל // 31 יול, 2010 בשעה 21:31

    האריזות מקסימות ומענינות אבל המארז הוא מה שנקרא בשפת המורים שלימדו אותי בשנקר – מאולץ. הפוסטרים בעיני קצת מעליבים, כיוון שאיני רואה גבר לועס ירק כמו פרה. השקית מגניבה.

  • 7 אלכס אורלוב // 7 אוג, 2010 בשעה 12:14

    יפה מאד. הייתי שמח לראות דברים כאלה על המדף. אבל לדעתי היה צורך לעשות את האריזות יותר ירוקות. כשראיתי את הפוסט לראשונה, פשוט עשיתי לעצמי "וי" בראש, שזה חלב אורגני, מבלי להיכנס לעומק ועברתי הלאה. זה מה שיכול לקרות בסופר במקרים של אריזה שמתחברת במובהק למוצר מסויים.